חיישנים

ההזדמנות העסקית הגדולה של המאה ה-21 – הערים החכמות

שוק הפתרונות לערים חכמות צפוי לגדול ליותר מ-27.5 מיליארד דולר עד שנת 2023,כך על פי דוח של חברת המחקר Navigant Research. יותר ויותר משקיעים ועסקים  מחפשים את הדרך לחדור אל תוך שוק זה וליהנות מהעוגה ההולכת וגדלה של הפתרונות לערים חכמות. המשך…

העיר החכמה בוסטון עולה על טרנד האינטרנט של הדברים

boston skyline

לאור התחזיות כי עד שנת 2020, תחום האינטרנט של הדברים צפוי להגיע שווי שוק של כטריליון דולר, נראה כי ערים רבות החלו בהתקנת רשתות חיישנים שונים ומגוונים האוספים מידע על הסביבה העירונית ובאותו זמן עונים על הצורך העיקרי של תושבי הערים החכמות  – טעינת הסמארטפון. המשך…

העיר החכמה והמונופול על הצבע האדום

redcolor

מדוע פיקוד העורף לא משתף את ממשק הפיתוח של צבע אדום עם קהילת המפתחים הישראלית ואיך זה קשור לערים החכמות? בכדי לענות על שאלה זו, צריך להבין את הגישות הקיימות כיום לניהול הידע הציבורי בכלל ולניהול הערים החכמות בפרט. אסכולת הערים החכמות מתחלקת כיום לשתי גישות השוות בכוחן אך שונות מבחינה אידיאולגית. גישות אלו הן אשר יקבעו את עתידן של הערים החכמות. מצד אחד קיימת הגישה הפטרנלסיטית, לפיה העיר תכיל רשתות של חיישנים, תאורת רחוב עם גלאי תנועה ורשת חשמל חכמה אשר תנוהל במרכז בקרה מרכזי. במרכז צוות של עובדי ציבור וראש עיר יוכלו להגיב לנתונים מן החיישנים ולנהל את העיר והתושבים בהתאם לאירועים והנתונים. המשך…

ביג דטה, רשתות חברתיות, מחשוב ענן והאינטרנט של הדברים – השפה של הערים החכמות

Big Data City "Data Visualization of Street Trees" by Intel Free Press on Flickr

Big Data City
"Data Visualization of Street Trees" by Intel Free Press on Flickr

ביג דטה, מחשוב ענן, רשתות חברתיות והאינטרנט של הדברים – אלו הן ה-buzzwords שיוצרות את שפת הערים החכמות.  כפי שהעיר היא מערכת של מערכות, כך העיר החכמה היא buzzword אחת גדולה המורכבת מ- buzzwords קטנות יותר. כדי ללמוד מהן ערים חכמות, עלינו תחילה ללמוד את יסודות השפה ואת המילים הבסיסיות שלה. נקודת ההתחלה של העיר החכמה היא נתוני העתק (או בשמם הפופולרי יותר בעברית תקנית "ביג דטה").  המשך…

כיצד הייתה נראית העיר ניו יורק אילו היו בונים אותה היום?

nyc green future picture

העיר ניו יורק שבארה"ב היא כיום אחת הערים הצפופות ביותר בעולם. אך כיצד הייתה נראית ניו יורק אילו היו בונים אותה היום – מהתחלה? על השאלה הזו מנסה לענות קבוצת העיצוב Terreform, ארגון ללא מטרות רווח אשר מקדם עיצוב חכם בערים תוך דגש על היבטים סביבתיים וחברתיים.  החזון של Terrform, הוא ניו יורק החדשה (New New York) , עיר בה קיים איזון בין רשתות המידע עליהן מבוססת העיר לבין המשאבים המוגבלים של כדור הארץ. בעיר החכמה ניו יורק, כל המרכיבים הנחוצים לחיים יהיו מנוטרים וזמינים לכל האורגניזמים בשטח העיר ולא רק לבני אדם. אספקת המזון, המים, האנרגיה, הפסולת ואפילו האויר תהיינה תחת פיקוח הדוק ורגיש, הודות לאלפי חיישנים אשר יהיו פזורים ברחבי הערים. במקומם של בניינים ישנים, ייבנו מגדלי חקלאות אנכית בשילוב עם מגורים אקולוגים ונייטרליות פליטות גזי חממה. העיר תהיה מרושתת בשדרות ירוקות בהן תושבים ינועו באמצעות אופניים חשמליות ותחבורה ציבורית נקייה המונעת באמצעות אנרגיה מתחדשת. המשך…

מהו אתגר הערים החכמות לשנת 2014 ומה קורה בחנות האפליקציות של דובאי?

ibm smart city

CC Image courtesy by ibmphoto24 on Flickr

אתגר הערים החכמות 2014 יוצא לדרך. כחלק מתפיסת העיר החכמה של IBM, שולחת החברה כל שנה קבוצת מומחים בתחום הערים החכמות לערים ברחבי העולם במטרה לסייע להן להפוך לערים חכמות. השנה נבחרו 16 ערים מרחבי העולם, בהן יעבדו המומחים בצמוד לראשי הערים ויספקו להם המלצות כיצד להפוך את ניהול העיר לאפקטיבי יותר באמצעות טכנולוגיה. המומחים יעסקו בנושאים  כמו שיפור התחבורה והתנועה ברחבי העיר, ניהול תקציב יעיל יותר, שיפור איכות מי השתייה, ניצול אנרגית השמש להפקת אנרגיה, שיפור הביטחון הציבורי ועוד.  בין הערים שזכו להשתתף ב- "Smart Cities Challange 2014" ניתן למצוא את דאלאס, דאבלין, בריסל ועוד ערים נוספות מאוסטרליה, ניגריה, דרום אפריקה, טיוואן ועוד. המשך…

האיחוד האירופי משבח את העיר החכמה סנטנדר, ובלונדון נופלים מטאורים בתחנות האוטובוס

smartsantander

העיר סנטסנדר שבספרד היא  באופן רשמי עיר חכמה. האיחוד האירופי פרסם לאחרונה דוח המשבח את פרויקט העיר החכמה בסנטנדר המובל על ידי חברת טלפוניקה (Telefonica), אוניברסיטת קנטבריה ועיריית סנטנדר. בדוח מצוין כי הפרויקט השיג את כל המטרות שהוצבו לו ואף עלה על הציפיות. הפרויקט אשר הושק בשנת 2011 בעלות של כ- 8.67 מיליון אירו, שאף להפוך את סנטנדר לעיר החכמה הראשונה באירופה וליצור קנה מידה בין לאומי לפרויקטי ערים חכמות.  במהלך הפרויקט, אשר נמשך כ-3 שנים, הוצבו כ-20,000 מכשירים וחיישנים שונים ברחבי העיר וסביבתה בכדי לאפשר פיתוח יישומים להתייעלות בתחומים כגון תחבורה ציבורית, תנועה, זיהום אויר, ניהול פסולת, הפחתת מפגעי רעש, ביטחון, חסכון במים, אקלים ועוד.  המשך…