מדוע ערים חכמות צריכות מנהל מוצר

photo-1423347673683-ccdb7f6a948f

בין אם אתם גרים ברעננה, אשדוד, אילת, חיפה או תל אביב, העיר שלכם היא עיר חכמה, או לפחות שואפת להיות עיר חכמה.  ערים רבות כיום חורטות על דגלן להפוך לערים חכמות על ידי אימוץ טכנולוגיות כמו מחשוב ענן, אינטרנט של הדברים ורשתות חברתיות. נראה כי במירוץ להיות עיר חכמה,  הטכנולוגיה הפכה להיות המטרה ולא האמצעי. זו הסיבה העיקרית מדוע ערים חכמות צריכות מנהל מוצר.

תפקידו של מנהל המוצר

בחברות היי טק רבות, קיים תפקיד של מנהל מוצר. מנהל המוצר אחראי על מוצר מסוים לכל אורך מחזור החיים, החל משלב הרעיון, האפיון ועד סיומו. .מנהל המוצר אחראי על חקר הצרכים והכרת עולם התוכן של הלקוח. על ידי כך משמש בעצם מנהל המוצר כלקוח פנימי בתוך החברה. מנהל המוצר מקבל החלטות לגבי האזורים בהם צריך להתמקד בפיתוח המוצר על מנת ליצור ערך רב ככל הניתן עבור הלקוח והשגת היתרון התחרותי בשוק.

בעיר חכמה, מנהל המוצר עוסק במחקר של הלקוח –  תושב העיר.  אם ניקח את ישראל לדוגמה, הרי ברור שהתושב הירושלמי הממוצע שונה מהותית מהתושב התל אביבי. לכל אחד מהתושבים יש צרכים ייחודיים, בעיות ורצונות שמנהל המוצר חוקר במסגרת תפקידו..

בעבר הלא רחוק,  מנהל המוצר היה צריך לבצע תצפיות מלאכותיות  בכדי להבין איך הלקוחות משתמשים במוצר. לדוגמה, זימון של קבוצות מיקוד לפי פרופיל מסוים להתכנס בשעה מסוימת ובמקום מסוים עבור מילוי שאלון לגבי מוצר חדש. היום המצב שונה לחלוטין. הטכנולוגיה הקיימת כיום בקרב אצל התושבים מספקת הזדמנות אדירה למנהלי המוצר,  הודות לקלות בה ניתן לדלות נתוני שימוש המיוצרים על ידי התושבים במדיה הדיגיטלית.

המעבר למדיה דיגיטלית מספק יכולת לאגור ולתשאל נתוני עתק (Big Data) המיוצרים על ידי שימוש התושבים. בניגוד לעבר בו מנהל מוצר היה צריך לבצע ראיונות כדי להבין איך אנשים היו רוצים להתנהג, כיום ניתן להבין מהמידע כיצד הלקוחות משתמשים בפועל במוצר. יש לכך קיים משמעות חשובה מאוד מכיוון שקיים הבדל מהותי בין הרצון של אנשים לבין איך שהם מתנהגים בפועל (אנשים לרוב אינם רציונאלים).

נתוני עתק

דוגמה טובה לנתונים המיוצרים על ידי תושבים מגיעה מתחום התחבורה.

מיליוני אנשים בישראל משתמשים באפליקציות תחבורה כגון Waze,  Moovit ו- Gett. אפליקציות אלו אוספות נתוני עתק על הרגלי הנסיעה של אנשים, בין אם ברכב הפרטי או בתחבורה ציבורית. ניתוח נתוני עתק אלו באמצעות כריית מידע יכול להוביל לתובנות בעלות ערך עבור מתכנני ערים ומקבלי ההחלטות בעירייה. לדוגמה,  ניתן לשאול שאלות כמו באילו רחובות אחוז הנסיעות בתחבורה הציבורית באמצעות מוניות הוא הגדול ביותר? ככל שאחוז הנסיעות בתחבורה ציבורית באמצעות מוניות גדול יותר, ניתן להסיק מכך שיש ביקוש לנסיעה בתחבורה ציבורית מצד אחד, אך מצד שני לא קיים היצע מספק של תחבורה ציבורית המונית(אוטובוסים, רכבות, מוניות שירות) ו כתוצאה מכך תושבים רבים נאלצים להשתמש במוניות בכדי לעקוף את הבעיה ואילו אחרים נאלצים ללכת מרחקים ארוכים ברגל עד לתחנת התחבורה הציבורית הקרובה אליהם.

על מנת לקבל תמונה מלאה של הרגלי השימוש בתחבורה ציבורית ברחבי העיר, יש צורך באחסון של כלל המידע המגיע מן המקורות השונים (במקרה זה האפליקציות השונות) במאגר נתונים אשר ישמש לצורך הפקת דוחות. מסד הנתונים ישמש לצורך כריית המידע והפקת הדוחות אשר ישמשו כאמצעי תומך לקבלת ההחלטות. תהליך איסוף המידע, שמירתו, המרתו לסטנדרט אחיד ולבסוף ניתוחו לצורך הסקנת מסקנות הינו תהליך מורכב. התהליך נהיה מורכב יותר ויותר ככל שמספר מקורות המידע גדל. יחד עם זאת, כיום התהליך נהיה פשוט יותר מבחינת הקמת התשתית הנחוצה וזאת הודות למחשוב ענן. מכיוון שרוב האפליקציות שומרות את הנתונים בענן, ניתן להקים מאגר נתונים בענן כדוגמת Amazon RedShift יחסית בקלות. מאגר כזה עוזר לאחר מכן בניתוח הנתונים ממסד הנתונים באמצעות חיבוריות מהירה  לכלי אנליזה שונים כגון Tableau ואחרים.

ממשקים לאפליקציות קיימות

השימוש הגובר באפליקציות עירוניות מהווה הזדמנות אדירה למנהלי מוצר. אם ניקח את תל אביב לדוגמה, נוכל להפיק תובנות רבות מחיבור למאגרי מידע של אפליקציות פופלריות. הנה כמה דוגמאות:

  • Instagram – אפליקצית שיתוף התמונות הפופלרית.  תושבים ומבקרים רבים מעלים תמונות לאינטסגר םמהאתרים המועדפים עליהם ברחבי העיר בצירוף המיקום. ניתן לבחון לאורך זמן את האם קיימים אתרי צילום פופולרים שאולי לא זוכיםם לחשיפה בתכנית השיווק העירונית או בתכני התיירות שהעירייה מציעה.
  • Runkeeper – אפליקצית ריצה מוכרת. באמצעות חיבור למאגר המידע של RunKeeper ניתן לראות היכן רצים תושבים רבים ברחבי העיר ולפי הנתונים ניתן לדעת היכן למקם ברזיות, ספסלים ומתקנים נוספים היכולים לשפר את חווית הריצה בעיר.
  • תל-אופן – כיום יש אפליקציות רבות לשימוש בתל אופן הודות למאגר המידע הפתוח שהעירייה מספקת. אך ברגע שרוכב האופניים לוקח את האופניים מהתחנה, לא קיים מידע על מיקום הרוכב (אלא אם באופניים יש רכיב GPS שהכותב אינו מודע אליו). האפליקציות האוספות מידע על המיקום הנוכחי (כגון Google Maps) יכולות ללמד על נתיבי רכיבת האופניים הלא רשמיים בעיר ועל ידי כך למפות היכן כדאי להשקיע בשיפור התשתיות לרוכבי האופניים.

סיכום

ככל שערים רבות יותר שמות דגש רב יותר על טכנולוגיה, יש חשיבות להבין כיצד ניתן להשתמש בטכנולוגיה לטובת התושבים. הטמעה של טכנולוגיה לשם ההטמעה אינה מספקת והמאמץ צריך להיות מרוכז במתן ערך ללקוח – התושבים. מעולם לא היה קל יותר לגשת למידע ווכל מה שצריך זה להרים את הכפפה לטובת הרמת מסד הנתונים העירוני, אשר יוכל לשמש לצורך ניתוח הנתונים ולתמיכה בתהליך קבלת ההחלטות העירוני.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s