8 הסיכונים והאתגרים בניהול עיר חכמה

mass-attack-norse-map-100315099-orig

ערים רבות ברחבי העולם משיקעות משאבים אדירים לצורך הפיכתן לערים חכמות ודיגיטליות. אך אתגרים וסיכונים לא מעטים ניצבים בפני המתכננים והמנהלים של פרוייקטי ערים חכמות. להלן הנקודות המרכזיות שיש להתייחס אליהן ולהתחשב בהן בזמן יישום  פרוייקט של עיר חכמה :

  1. סוגיית הניהול מרכזי

הרעיון המרכזי של פתרונות ניהול לערים חכמות, אשר מספקות חברות הטכנולוגיה , הוא שיפור הניהול המרכזי. מערכות "חכמות" מטבען עוסקות באיסוף, שיתוף, קטלוג והקלטה של מידע. אילו המערכות חכמות נועדו אך ורק לניהול ולתחזוקה של תשתיות לא הייתה סיבה רבה לדאגה, אך המוצרים שחברות הטכנולוגיה מנסות למכור נועדו לעקוב אחר דפוסי התנהגותם של התושבים וניהולם באמצעות מערכת ניהול מרכזית, דבר המהווה לעיתים פגיעה בפרטיות ובצנעת הפרט.

בערים כמו ברצלונה ולונדון כבר פרוסים חיישנים רבים אשר מנטרים את התנהגות התושבים: חיישנים המזהים חניות פנויות, חיישנני נפח בפחי אשפה וכמובן מצלמות אבטחה. חיישנים אלו שולחים .מידע לשרת המרכזי. המידע שנאסף יכול לשמש למעקב אחר תושבים:

1. מעקב ישיר –  באמצעות סוכנויות המודיעין/ביטחון/משטרה כמלחמה בפשיעה.  התארגנות מול התקהלויות והפגנות, והגבלת גישה לאזורים מסוימים על פי הצורך, זיהוי התנהגויות חריגות ותיוג אנשים אשר מהווים פוטנציאל לפשיעה.

2. מעקב עקיף –  לצורך שיפור היעילות ותכנון של התשתיות. שיפור תשתיות תחבורה, יכול להצדיק ניטור של הסיגנאלים שמשודרים מהטלפונים הסלולארים של אנשים בכדי לעקוב ולמפות את מסלולי התנועה שלהם ברחבי העיר וכך לנסות לבצע אופטימיזציה לרצף התנועה.

3. מעקב באמצעות תמריצים או עונשים – הרשות/עירייה/חברה יכולה לעודד אנשים לשנות התנהגותם באמצעות תמריצים ועונשים, כך שיתנהגו לפי הדפוס האופטימלי. דוגמה חיובית היא למשל תמריצים לחסכון באנרגיה ודוגמה פחות חיובית היא העלאת מחירים של נסיעה בתחבורה ציבורית בקווי תחבור עמוסים (בכדי להוריד עומס ולנתב לקו אחר).

קיים גבול דק בין הפגיעה בפרטיות ובצנעת הפרט לטובת ההתייעלות הכלכלית והסביבתית.  יש להבדיל באופן ברור בין מעקב אחר התושבים לצורך שיפור יעילות התשתיות ולבין איסוף מידע על תושבים לצורך הפקת רווחים כלכליים. בשני המקרים אוספים מידע, מעבדים מידע לבסוף הוא מופץ. השאלה המהותית היא  האם יש מי שמרוויח מן המידע. והאם יש זדון באיסוף המידע בניהול מרכזי.

  1. מיקור חוץ עלול להיות בעייתי ומסוכן

ככל שאגפי מערכות המידע של השירות הציבורי עוברים במיקור חוץ לחברות שירותי IT, מאבד אט אט השירות הציבורי את השליטה על מערכות המידע שברשותו ומפתח תלות בחברות השירותים והייעוץ. חתימת החוזים של מיקור החוץ הופכת בעייתית כי קשה מראש לגוף הציבורי לדעת מה הן גבולות הפרויקט (עקב מחסור בידע מקצועי אודות המערכות) .

ד"ר אלון פלד, מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית מתאר את התופעה: "מי בתוך השירות הבירוקטי מפקח על מערכות המידע לאחר מיקור החוץ? אילו שחקנים צוברים או מפסידים כוח פוליטי כאשר הממשלה מתחילה להוציא החוצה את תפעול מערכות המידע? יועצי טכנולוגיות מידע מחזיקים בכח פוליטי עצום מכיוון שהם הדבק שמחבר את כל השחקנים המעורבים בהפקה ותחזוקה של מידע ציבורי. למרבה הצער, תופעה זו של מיקור חוץ אחראית להתדרדרות של הכישורים הארגוניים והטכנולוגיים במשרדי הממשלה ופוגעת במשוב הקיים בין ספקי הטכנולוגיה ובין משרדי הממשלה בנוגע לפרויקטי מחשוב עתידיים. "

  1. ערים יפתחו תלות בחברות פרטיות

ביחד עם הנעילה החוזית של מיקור החוץ מול חברות שירותי מערכות המידע, קיים סיכון לנעילה טכנולוגית. מערכת המתוכננת היטב, מתוכננת באופן כזה  שהסיכון מנעילה טכנולוגית מצומצם ככל הניתן. זאת, כדי להשאיר את כח המיקוח אצל הלקוח. הידע הדרוש לניהול מערכות טכנולוגיות לניהול ערים כמו הפתרונות של חברות IBM ו- CISCO, אינו נפוץ וקיים כמעט באופן בלעדי כיום בחברות אלו בלבד. לריו דה ז'נרו שהטמיע מערכת ניהול של חברת IBM, יהיה קשה מאוד לעבור לחברה אחרת והיא פיתחה תלות מוחלטת ב- IBM.

  1. מצבם של העניים עלול להתדרדר עוד יותר

כאשר עובדים עם כמויות מידע גדולות, אחת הדרכים  להתמודדות בעת קבלת  החלטות היא ע"י יצירת פרופיל משתמש מסוים. קבלת ההחלטות בעולם המידע מבוססת על הנתונים שנאספים מחיישנים. אנשים אשר מסיבה כזו או אחרת לא יהיו תחת מעקב (אנשים ללא סמארטפון לדוגמה) לא יזכו לשום התייחסות בתהליך קבלת ההחלטות העירוני אשר יתבסס כולו על מידע. צרכיהם של אותם אנשים אשר  "מנותקים" מהטכנולוגיה כלל לא יילקחו בחשבון.

  1. יועצים רבים יתעשרו

יועצים רבים בנושאי טכנולוגיה, עירוניות מתחדשת וקיימות ירוויחו מהצורך של העיריות לטפל בנושאים חדשים בהם הן עדיין לא בקיאות. העיריות אינן מורגלות לטפל בנושאים טכנולוגים ולא עובדות בקצב של עולם הטכנולוגיה והמגזר הפרטי. בעולם של Buzz Words כמו "ערים חכמות" הכסף יגיע לאותם יועצים. העיריות ייצטרכו להיזהר בעבודה מול יועצים חיצוניים ולדאוג לכך שהקופה הציבורית לא תישפך על פרויקטים שכלל לא יצאו לפועל.

  1. סיכון הפריצה לתשתיות קריטיות

במחקר של חברת אבטחת המידע Proofpoint נמצא כי  במבצע פריצה מתוחכם,  נפרצו יותר מ100,000 מכשירי "האינטרנט של דברים" (IoE)  המחוברים לאינטרנט (ראוטרים ביתיים, מחשבי מדיה, טלויזיות חכמות ואפילו מקרר חכם) . במקרה שמקרר חכם שולח דואר ספאם, נוצרת אי נוחות מסוימת אך אין סכנה ונזק ממשי. אך כאשר טורבינת החשמל בתחנת הכח מחוברת גם היא לאינטרנט, הסיכונים הופכים לאסטרטגיים. לכן לא מפתיע שחברות IBM ו- CISCO הכריזו לאחרונה על השקעה במרכזי מחקר ופיתוח  בבאר שבע שהפכה ל"מכה" של עולם הסייבר.

  1. מורכבות המערכות העירוניות תפגע בחסינותן של המערכות

המורכבות העולה של המערכות השונות והתלות בין המערכות עלולה לגרם לכשלים לא צפויים בעתיד ולתקלות שידרדרו מהר מאוד להשבתות כוללות. פונקציות קריטיות כמו חשמל, מים, תחבורה ורפואה הולכות ונהיות תלויות בקישוריות לחדרי שרתים של מערכות מידע או אפילו בקישוריות לענן. התחזוקה וההתאמה של מערכות אלו נהיות למורכבות יותר ויותר ומעטים האנשים והגופים שיוכלו לטפל במערכות אינטגרטיביות אלו.

  1. ערים חכמות לא יהיו בהכרח דמוקרטיות יותר

בין היתרונות  של ערים חכמות מונים את האפשרויות שהתושבים יכולים להשתתף ולתרום לניהול העיר על ידי דיווח על מפגעים והצבעות בזמן אמת על נושאים מסוימים. אך למעשה זוהי רק השתתפות מוגבלת בתוך מערכת מובנית. בפועל לתושבים תהיה יכולת דמוקטית בדומה ליכולות ולזכויות הדמוקרטיות בתוך פייסבוק. אנשים יוכלו להגיד מה הם חושבים, להצביע ולהתאגד אך ישארו תלויים לחלוטין בתשתית של הפייסבוק ואין להם שום זכות בהחלטה איזה מידע פייסבוק יאסוף ומה תהיה המדיניות לשמירת זכויות הפרט  על ידה. בדומה לפייסבוק, טכנולוגיות ניהול הערים החכמות, יהיו בשליטה של חברות הטכנולוגיה ובגלל הקושי בהחלפת ספקים והעלויות הגדולות הכרוכות בהקמת המערכות האלו, יהיה קשה מאוד להחליפן גם אם תושבים רבים יזעקו.

מסקנות:

הכוונה בפוסט זה אינה לקטרג כנגד טכנולוגיה מתקדמת ומיקור חוץ, אלא להצביע על הנקודות המסוכנות ולהעלות את תשומת הלב לנושאים שיש לההתייחס אליהם בתהליך קבלת ההחלטות בכדי להבטיח משילות אפקטיבית שאינה נתונה ותלויה בספקים חיצוניים. עלינו כתושבים לדרוש מהרשויות להשתמש בטכנולוגיה באופן שיבטיח שלטון דמוקרטי, עם גופי ביקורת חזקים ושקיפות מקסימלית.

הזכויות לתמונות : [Via Quartz]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s