ביג דטה, רשתות חברתיות, מחשוב ענן והאינטרנט של הדברים – השפה של הערים החכמות

Big Data City "Data Visualization of Street Trees" by Intel Free Press on Flickr

Big Data City
"Data Visualization of Street Trees" by Intel Free Press on Flickr

ביג דטה, מחשוב ענן, רשתות חברתיות והאינטרנט של הדברים – אלו הן ה-buzzwords שיוצרות את שפת הערים החכמות.  כפי שהעיר היא מערכת של מערכות, כך העיר החכמה היא buzzword אחת גדולה המורכבת מ- buzzwords קטנות יותר. כדי ללמוד מהן ערים חכמות, עלינו תחילה ללמוד את יסודות השפה ואת המילים הבסיסיות שלה. נקודת ההתחלה של העיר החכמה היא נתוני העתק (או בשמם הפופולרי יותר בעברית תקנית "ביג דטה"). 

מה זה בכלל ביג דטה? המונח Big Data מתייחס למאגר מידע שכולל נתונים מבוזרים שאינם מאורגנים לפי שיטה כלשהי, שמגיעים ממקורות רבים, בכמויות גדולות, בפורמטים מגוונים, ובאיכויות משתנות. למאגר המידע של ביג דטה יש ארבעה מאפיינים עיקריים Volume Velocity Variety and Volatility. האתגר בניהול נתונים (data) בהיקפים גדולים, שאינם מוזנים בצורה מתוכננת מראש ואינם כפופים לשיטת אפיון מרכזית, הפך את התחום הטכנולוגי של "ביג דטה" לעניין מרכזי בטכנולוגיות המידע (IT).

ביג דטה העירוני מגיע מאנשים שחיים בעיר ומעצמים  שנמצאים במרחב העיורוני, שמתקשרים אחד עם השני.  המידע הרב הזורם מן הרשתות החברתיות (סטטוסים, תמונות, סרטונים, לייקים וכו') ביחד עם המידע המגיע מהאינטרנט של הדברים (מצלמות אבטחה, מכשירי חשמל, תשתיות, חיישנים ועוד) כולל בתוכו מידע בעל ערך רב  של תובנות ומסקנות עסקיות. מי שיחכים לאסוף אותם ימצא "אוצר גלום". לאף עיר כיום אין את הכלים או את האמצעים הטכנולוגיים (מחדרי השרתים ועד למתכנתים המתאימים) להתמודדות עם אתגרי ביג דטה ולכן ערים אלו פונות לספקים חיצוניים. ערים ברחבי העולם כמו לונדון, ברצלונה וריו דה ז'נרו עובדות בצורה של PPP – Public Private Partnerships, ביחד עם גורמים עסקיים בכדי להטמיע פתרונות "עיר חכמה". כך לבסוף המגיע המידע שאנו תושבים הערים מייצרים לענן הטכנולוגי(או במילים פשוטות יותר, לאינטרנט במקום לחדר השרתים של העירייה).

לעשות סדר בבלאגן. בכדי להצליח להפיק תובנות עסקיות מהמידע העצום הנאגר מהעיר, יש צורך ביישומים של בינה עסקית (BI). כיום ישנן מספר רב של חברות המספקות שירותים בתחום ה- BI, מרמת מסדי נתונים של החברה ועד לרמת התקשורת ברשתות החברתיות (מאפשר לענות: על מה מדברים ברחבי העיר? תלאביב# למשל.) ולבסוף מתוך המידע הרב שנאסף ולאחר שמוגדרות השאילתות המתאימות ניתן להתחיל למדוד ולהשוות את המידע. דוגמה טובה לאיסוף והצגה של מידע עירוני  ניתן למצוא ב – City Dashboard של לונדון. בלוח המכוונים העירוני של לונדון ניתן למצוא נתונים בזמן אמת מרשתות חברתיות (טוויטר), רמות זיהום האויר בעיר, סטטוס תקינות של הרכבת התחתית והתל-אופן של לונדון. בנוסף ניתן לראות נתונים נוספים אודות מדד האושר העירוני וכמובן אי אפשר ללא מדדי המניות.

city dashboard

אתר אינטרנט חדש בשם FreeBoard.io, מאפשר ליצור בקלות לוח מכוונים (Dashboard)  לאינטרנט של הדברים. האתר מאפשר להציג נתונים מחיישנים ומכשירים שונים בקלות באמצעות ויזואליזציה פשוטה.  האתר תומך בפרוטוקולים: JSON, Dweet.io ועוד. הפלטפורמה של Freeboard  מאפשרת לכל המעוניין בכך להציג באמצעות לוח שעונים, טבלאות ועוד את הנותנים הנאספים מהחיישנים. המידע הנאסף נשמר בענן למשך 24 שעות. האם בקרוב נראה לוח מכוונים עירוני לתל אביב שיציג את איכות האויר ואת זמן ההמתנה הממוצע לאוטובוס בזמן אמת?  נצטרך לחכות ולראות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s