איזה שוק יצמח ל- 1.5 טריליון דולר בשנת 2020?

CC Image courtesy by  ISA Internationales Stadtbauatelier on Wikimedia

CC Image courtesy by ISA Internationales Stadtbauatelier on Wikimedia

שוק הערים החכמות צומח בקצב מסחרר. מחקרים שונים חוזים כי גודל השוק של פתרונות הערים החכמות יגיע למספרים ענקיים הנעים בין 20 מיליארד דולר לבין 1.5 טריליון דולר. הפער העצום בין הדוחות נובע מהחוסר בהגדרה רשמית וחד משמעית של המושג "עיר חכמה". אך כל הדוחות מצביעים על מגמת צמיחה משמעותית של שוק הערים החכמות עם שיעור צמיחה שנתי מורכב (CAGR) בין 14% – 20% עד שנת 2020.

חברת המחקר Navigant Research מבולדר שבקולורדו,  צופה כי שוק טכנולוגיות הערים החכמות יצמח בשיעור צמיחה שנתי מורכב (CAGR) של 16.2% בין השנים 2012 – 2020. הדוח מכסה את חמשת פלחי השוק העיקריים הנופלים תחת קטגורית העיר החכמה: אנרגיה, מים, תחבורה, בניינים חכמים וממשל חכם. במסגרת המחקר נחקרו כ-170 פרויקטים המסווגים לפי אזור גאוגרפי בעולם ולפי פלחי השוק המצוינים. יותר מ-80% מהפרויקטים מתמקדים בנושאי אנרגיה, תחבורה וממשל.

Navigant

דו"ח אשר פירסמה חברת המחקר והייעוץ הבין לאומית IDC, צופה כי ההוצאה העולמית על ערים חכמות ו"אינטרנט של כל דבר"(פריסת חיישנים רבים)  תגדל ל- 265 מיליארד דולר בשנת 2014.  בדוח עוד מצוין כי בשנת 2014, ערים חכמות יקצו כ-15-20% מתקציב מערכות המידע לפתרונות מבוססי תשתית בענן ו- 45% מפתרונות ה- Big Data בערים יוטמעו בכדי לשפר את הביצועים הפיננסים, הביטחוניים והתעבורתיים. בנוסף, התחרות בשוק פתרונות הערים החכמות תגבר וניתן יהיה לראות כמות רבה של שיתופי פעולה ומיזוגים בין חברות המספקות פתרונות טכנולוגיים לערים.

במחקר שערך המשרד לחדשנות בעסקים של ממשלת בריטניה, עלה כי שווי שוק הפתרונות הטכנולוגים לערים חכמות, ביחד עם כלל השירותים הנלווים לצורך הטמעת הפתרונות אלו, יגיע לכ-408 מיליארד דולר בשנת 2020.

חברת הייעוץ והמחקר הבין לאומית, Frost and Sullivan, פרסמה דוח הצופה גודל שוק פוטנציאלי של 1.5 טרליון דולר בשנת 2020. שוק הערים החכמות כולל הזדמנויות רבות בפיתוח תשתיות, אינטגרציה של טכנולוגיות, ניהול אנרגיה וביטחון עירוני חכם. במחקר שפירסמו, הם מציינים כי טכנולוגיות "ירוקות" עם החזר השקעה של בין 10 ל- 20 שנה (פאנלים סולארים לדוגמה) שייכות לעשור הקודם ואילו כיום הטכנולוגיות ה-"חכמות", המבוססות יותר על נתונים, הן בעלות החזר השקעה של 3-5 שנים.

עוד מפורט בדוח של Frost & Sullivan כי חברות טכנולוגיות רבות ישתפו פעולה במטרה במטרה לתת מענה משותף לפרויקטים מורכבים לערים ברחבי העולם. דוגמה טובה לכך היא שיתוף הפעולה שנחתם לאחרונה בין סיסקו לחברת AGT.  הדוח מציין מספר מודלים עסקיים אפשרים לניהול פרויקטים של ערים חכמות:

business models

דוגמה טובה ל- OBM אפשר ללמוד מפרויקט העיר החכמה של אמסטרדם:

 

הצמיחה המסחררת של שוק הערים החכמות מהווה הזדמנות למקבלי ההחלטות ברשויות לאימוץ מודלים עסקיים חדשים. פתרונות רחבי היקף לא יכולים להיות מנוהלים אך ורק על ידי העירייה ושיתופי פעולה שונים ומגוונים חייבים להתקיים. הדוגמא של אמסטרדם מעניינת במיוחד כי היא יוצרת סביבה תחרותית ופתוחה אשר גורמת לחברות שונות לשתף פעולה. עד כה היה נהוג לראות בחברות כמו IBM ו- CISCO מתחרות, אך מסתמן שהן בקלות יוכלו להיות שותפות טבעיות בעיר החכמה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s