מהי "עיר חכמה"?

תושבי  כדור הארץ נוהרים לערים. כולם רוצים לגור בעיר והעולם עובר תהליך של עיור. כבר כיום מרבית אוכלוסיית העולם מתגוררת בערים והאו"ם צופה כי בשנת 2050 64% מאוכלוסיית העולם המתפתח ו-85% בעולם המפותח יחיו בערים. תהליך האורבניזציה מתרחש במהירות, חלק ניכר מהאנושות כבר מתגורר במגה ערים – ערים בעלות אוכלוסייה של 10 מיליון תושבים ומעלה.  עד שנת 2025 צפויות להיות כ-37 מגה ערים עם יותר מ-10 מיליון תושבים, כאשר 22 מתוך 37 הערים יהיו באסיה.

המצב החדש מחייב את הערים לגבש אסטרטגיה חדשה לניהול עתידי של ערים גדולות ומגה-ערים, והמציאות הזו מציבה אתגרים רבים: אספקת אמצעי קיום (מזון, מים, אנרגיה, תעבורה) מתן שרותי תברואה, שיטור, בריאות חינוך שירותים סוציאליים ואחרים. הנושא הוא מורכב למדי במקרים של הרחבת ערים קיימות, בהתבססות על התשתית הקיימת, ולצד זה פיתוח תשתית שתוכל לענות לצרכיהם העתידיים של התושבים המודרניים.

המצב הזה מחייב את הרשויות בשליטה ובקרה יעילה יותר על המערכות העירוניות, ופיקוח קפדני על הגידול והפיתוח המואץ, ע"י תכנון צירי הסעת המונים, תכנון אורבני המשלב מגורים, תעסוקה, מסחר, ובידור, הפקת אנרגיה וניצול משאבים באמצעות צמצום, שימוש חוזר ומחזור של משאבים.

כהתמודדות עם העיור המתעצם, עולה המגמה של שימוש מוגבר בטכנולוגיות חדשניות והפיכת הערים המצטופפות לערים חכמות.

עיר היא מערכת על המורכבת מתת מערכות. עיר מורכבת משכונות, המורכבות מרחובות המורכבים מבניינים, המורכבים מדירות, המורכבות מחדרים המאוכלסים ע"י אנשים – מערכות מורכבות בפני עצמן.  כל פרט במערכת העל , הקרויה עיר,  צורך מידע מן המערכות המקושרות אליו ומשדר מידע אשר משמש את המערכות המקושרות אליו.

ההגדרה הרשמית לעיר חכמה לא קיימת עדיין, אך קיימות הגדרות והסברים שונים,  הסובבים פחות או יותר את אותם נושאים עיקריים.  נושא הגדרת התחום ובניית שפה משותפת בין ערים, ארגונים וחברות בתחום זה נמצא כעת בפיתוח בינלאומי, אולם ניתן להגדיר עיר חכמה כ:  עיר אשר דואגת לשיפור השירות לתושב תוך התייעלות וחסכון במשאבים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות.

ד"ר בויד כהן, חוקר המתמחה בערים חכמות ומחבר הספר :קפיטליזם האקלים: הקפיטליזם בתקופת משבר האקלים",   מגדיר את העיר החכמה כגישה רחבה וכללית לשיפור היעילות התפעולית של העיר, איכות חיי התושבים ופיתוח הכלכלה המקומית. כהן בנה מודל הנראה "גלגל העיר החכמה" המכיל את ששת המטרות העיקריות  של עיר חכמה ושלושה מדדי ביצוע עבור כל מטרה.

Smart City Wheel - Hebrew

ההשראה לבניית המודל הגיעה ממכוני מחקר שונים כמו מרכז המדע האזורי שבאוניברסיטה הטכנולוגית של וינה, מרכז המחקר של סימנס ביחד עם מדד הערים הירוקות, עבודת העיר של בואנוס איירה בתחום ועוד רבים אחרים.

ד"ר בויד גורס כי ניתן להסכים על ששת המטרות העיקריות הבאות: כלכלה חכמה, סביבה חכמה, ממשל חכם, ניידות חכמה, דיור חכם ואנשים חכמים.כאשר לכל מטרה יש 3 מדדים עיקריים. עבור מטרת הכלכלה החכמה למשל, מוגדרים מדדי היזמות והחדשנות, פריון ומספר הקשרים הכללים המקומיים והבין לאומיים.

מלבד ההגדרה האקדמית לעיר חכמה, גם המגזר הפרטי מוביל הגדרה משלו למושג עיר חכמה. חברת IBM, המפתחת פתרונות תוכנה לניהול ערים חכמות, גם כן פיתחה מודל לניהול עיר המזכיר את המודל של כהן. המודל של IBM, מחולק לנושאים ותת נושאים עיקריים בהם יש להתמקד. שלושת הנושאים העיקריים הם  תשתיות, פעולות ואנשים.

IBM ממשיכה להגדיר עיר כמערכת המחוברת למערכות רבות אחרות, בהן מתקיים תהליך דינאמי ומתמשך של עבודה ופעילויות.

לפי IBM, פתרונות העיר החכמה יספקו למנהיגי העיר  כלים טובים יותר לניתוח מידע עבור קבלת החלטות, צפי מוקדם של בעיות באמצעות פרו-אקטיביות ותיאום המשאבים כדי לתת פתרונות יעילים ואפקטיבים יותר.

חברת הייעוץ והמחקר NAVIGANT (לשעבר Pike Research) המתמחה בתחום הקלינטק, הוציאה בשנת 2013 דוח בנושא  שוק הערים החכמות ופירסמה מודל רב-מימדי משלה לעיר חכמה.

במודל זה, מוגדרות שלוש שכבות עיקריות המורכבות מתחומים השונים. השכבה העליונה היא שכבת המדיניות והמטרות אשר מתייחס לנושא הכלכלי, איכות חיים וקיימות. בשכבה האמצעית נמצאים תעשיות ושירותים חכמים כמו ממשל חכם, תחבורה חכמה, בניינים חכמים ותשתיות ועזרים חכמים. ובשכבת התחתונה נמצאות התשתיות החכמות הכוללות את מערכת ההפעלה החכמה של העיר המורכבת מ: מערכות שליטה ובקרה, ניתוח מידע, חיישנים, תקשורת וקישוריות.

שלושת המודלים המוצעים ע"י גופים שונים : אקדמיה, חברת שירותים וחברת מחקר וייעוץ, סובבים את אותם הנושאים, עם הבדלים קטנים לגבי החשיבות והסדר.

קהילת פרוטוקול העיר (The City Protocol Society), הינה קבוצה מאורגנת של עיריות, אוניברסיטאות, מכוני מחקר ועמותותו אשר פועלות לקידום מסגרת עקרונות , קווים מנחים ושיטות עבודה אשר יעזרור לערים להפוך לערים חכמות ברות-קיימא, תוך כדי ליווי של קהילת הסיטי פרוטוקול. בצורה זו ערים ישתפו מידע אודות תהליכי השינוי שהן עוברות וילמדו מערים אחרות. הCPS משתמש במושג האנטומיה של העיר, בכדי לייצר שפה משותפת התתאר את החיים בעיר, ומתרכז ב-שלוש מערכות מרכזיות: מבנה (Structure), חברה (Society) ומידע (Data). תחת שלושת המערכות הללו מתקיימות שמונה תת-מערכות סך הכל.  

כאשר מחפשים היום בגוגל אחר המושג עיר חכמה (Smart Cities) עולה כי מדובר בתחום הנשלט על ידי חברות הטכנולוגיה. מדובר על חברות טכנולוגיה המספקות שירותים לערים אשר מטמיעות טכנולוגיות מתקדמות הכוללות חיישני נפח במערכות הביוב, מערכות שליטה ובקרה לפרויקטי שיתוף אופניים, והקמת תשתית של סיבים אופטיים לרשת אינטרנט במהירות 1000 גיגה. כל זאת  במטרה לשפר את חיי התושבים בערים בהן הם חיים. חברות הטכנולוגיה עתירות המשאבים כגון IBM, CISCO ו- SAMSUNG השכילו לזהות את המגמה  ופיתחו פתרונות ושירותים שונים לניהול של ערים חכמות.

תגובה אחת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s